עצרו את השברים: למה אנו מחממים את הזכוכית באמצעות קרינת אינפרא-אדום
האם קרה לכם שעשיתם חיתוך מושלם, ואז גיליתם שיש שברים קטנים לאורך הקצוות? זה מעצבן מאוד. זכוכית קרה היא שבירה – היא לא מוכנה לשתף פעולה, והסדקים נוטים להופיע בכל מקום שהם רוצים.
לכן אנו משתמשים בחימום באמצעות קרינת אינפרא-אדום. זה בעצם משנה את האופן בו הגלגל החותך פועל על הזכוכית.
ההסבר המדעי (בצורה פשוטה)
כאשר מחממים את הפני השטח של הזכוכית לפני החיתוך, מפחיתים את המתח הפנימי בחומר. גלי האינפרא-אדום חודרים לתוך הזכוכית ויוצרים הבדלי טמפרטורה, מה שמרכך את המבנה המולקולרי של הזכוכית במעט. זה מספיק כדי שהסדקים ינועו בקו ישר.
בלי זה, האנרגיה שמגיעה מהגלגל החותך נפלטת בצורה לא אחידה. כך נוצרים קצוות לא אחידים ושברים, שהופכים את החלק הטוב לפסולת.
בחירת המנורות
בדרך כלל אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות גלים קצרים. למה? כי הן פוגעות בזכוכית במהירות. אין צורך לעבוד לאט מאוד כדי לחמם את הפני השטח, מה שמאפשר לחיתוך להתבצע במהירות.
יש לבחור את ההספק של המנורות בהתאם לעובי הזכוכית ולמהירות התנועה של המערכת.
אך יש להיזהר מהמרחק – אם המנורה קרובה מדי, ייווצרו נקודות חמות. אם היא רחוקה מדי, לא יהיה מספיק חום כדי לבצע את החיתוך.
המציאות
חימום הזכוכית אינו פתרון קסם. אם הגלגלים החותכים כבר שחוקים, שום כמות של חום לא תוכל להציל את הקצוות.
בנוסף, יש כמה בעיות פרקטיות – החימום דורש יותר אנרגיה, וזה עלול לגרום לסביבה להיות חמה מדי. יש להשתמש במעטפת חום כדי שהחום לא יפגע בחיישנים של המכונה או ימס את הצינורות הפנאומטיים.
אם תגדירו נכון את רמת החום, תראו שמספר השברים יפחת במהירות.