חיתוך זכוכית בעובי רב הוא אתגר אמיתי עבור הציוד שלנו. יש כל כך הרבה חיכוך ולחץ, עד שאם מנסים לחתוך את הזכוכית בטמפרטורה נמוכה, גלגל החיתוך נהרס מהר מאוד. זה מעצבן, וזה גם יקר.
כדי לפתור בעיה זו, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום בעלות יכולת חדירה גבוהה. בעצם, המנורות האלו מרככות את הזכוכית בדיוק באזור שבו צריך לחתוך.
הטריק הוא שצריך קרינת אינפרא-אדום בגלי אורך קצר. רוב החום נשאר על פני השטח, אך אנרגיית הגלים הקצרים חודרת לעומק הזכוכית. זה מחמם את הזכוכית במידה שמספיקה כדי להפחית את המתח הפנימי. זה לא ממס את הזכוכית או גורם לה להתעוות – זה פשוט הופך את הזכוכית לקלה יותר לחיתוך. כשגלגל החיתוך נוגע באזור שכבר חומם, הוא לא צריך להילחם בחומר – הוא יכול פשוט להחליק עליו.
אבל אי אפשר פשוט להשתמש בכל מנורה רגילה. אנו בונים מנורות אלו כך שיהיה להן עוצמת חום גבוהה. צריך מספיק עוצמת חום כדי שהחום יחדור לזכוכית מהר יותר מאשר החום שנעלם מהזכוכית על ידי המשטח הקר. אם עוצמת החום נמוכה מדי, נחמם רק את השכבה החיצונית של הזכוכית, וגלגל החיתוך עדיין יצטרך להילחם בחומר הקשה שבתוך הזכוכית. לכן אנו משתמשים בצינורות קוורץ בעלי עוצמת חום גבוהה. הם עושים את העבודה הקשה.
יש כמה דברים שצריך לשים לב אליהם. מנורות אלו מתחממות מאוד. אי אפשר פשוט לחבר אותן למעגל חשמלי רגיל – צריך מקור חשמל יציב. אם החשמל יהיה לא יציב, הפילמנטים של המנורות ייהרסו מהר מדי.
צריך גם להיות זהירים לגבי הזמן שבו מחממים את הזכוכית. אם מחממים יותר מדי ולא מקפידים על זמן הקירור הנכון, עלולה להיווצר נפיץ תרמי.
עוד עצה: יש לשמור על המנורות נקיות. קצת אבק או שברי זכוכית עלולים לגרום לנקודות חום גבוהות. זו דרך מהירה להרוס את המנורות.
זה דורש קצת יותר תחזוקה, כן. אבל כשרואים כמה זמן יותר יכולים הלהבים לעבוד – וכמה נקיים יהיו החתכים בזכוכית העבה – זה בהחלט שווה את זה.