למה אנו מחייבים את מכשירי החימום בחדרי האמבטיה לעמוד בתנאי חום קיצוניים
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים חשמליים. יש שם שינויים תמידיים בין חום קיצוני לבין אדים עבים. כאשר האדים פוגעים בנורות הקירור, הם הופכים שוב למים. ואם יש אפילו סדק קטן באטמים, הלחות חודרת פנימה. כך עלול להתרחש קצר חשמלי או נזק לחלקים הפנימיים של המכשיר.
איפה באמת נוצרים הבעיות
רוב מכשירי החימום האלה משתמשים בזכוכית קוורץ ובטונגסטן. הם מתחממים במהירות – זה טוב – אך הבעיות האמיתיות נוצרות ברגעים שבין החום הקיצוני לבין האדים.
כדי לוודא שהמכשירים האלה לא יקרסו, אנו משתמשים בבדיקות עמידות בתנאי לחות גבוהה. בעצם, אנו שם את המכשירים בחדר בעל לחות גבוהה, ומשנים את הטמפרטורות שוב ושוב. אנו מנסים להכניס מים לכל סדק ופתח אפשרי.
אם האטמים חלשים, הלחות תמצא את דרכה פנימה. זה יגרום לקורוזיה של החוטים החשמליים או לקריסתם. אנו לא רוצים לנחש כמה זמן המכשיר יחזיק, לכן אנו מחייבים את הרכיבים לעמוד בתנאים קיצוניים עד שהם יקרסו. זו הדרך היחידה לדעת את הגבול האמיתי של המכשיר.
המאבק בין מים לחום
הבעיה היא שהאינסטינקט הראשון שלנו הוא לאטום את המכשיר היטב. אך נורות אינפרא-אדום יוצרות כמות אדירה של חום. אם נאטום את המכשיר יותר מדי, ניצור בעצם “תנור”. הרכיבים הפנימיים של המכשיר יישרפו, או שהמעטפת שלו תתעוות.
זו בעיה של איזון. אנו משתמשים באטמים מיוחדים ובציפויים הידרופוביים – חומרים שמרחיקים את המים אך עדיין מאפשרים למכשיר לנשום. כך נוצר מכשיר שלא יקרוס בזמן מקלחת עם אדים, אך גם לא יישרף.
המציאות
אף אטם לא יכול להחזיק לנצח. זו חוקיות פיזיקלית – כל אטם נשחק עם הזמן.
בדיקות העמידות שלנו נותנות לנו מידע אמין. אנו יודעים בדיוק מתי האטמים מתחילים להישחק, ואנו משתפים את המידע הזה איתכם. כך תוכלו לתכנן את התחזוקה של המכשיר ולדעת בדיוק מתי צריך לבדוק אותו לפני שהוא יהפוך לבעיה.